דילוג לתוכן

הרב בני לאו ::::: רב קהילה

בני לאוגדלתי ברמת גן ובתיכון עברתי לישיבה בבית וגן בירושלים. מאז נפשי נקשרה בה.
התחתנתי עם נועה ועברתי לגור בקיבוץ שלה, סעד (בנגב) אבל אחרי 15 שנים חזרנו, עם תוספת של שישה ילדים לירושלים, לשכונת קטמון.
אני משמש כרב בקהילת בית כנסת הרמב"ן מאז, מלמד בכמה מקומות
בתקופה האחרונה עומד בראש מיזם 929 – תנ"ך ביחד.
אוהב ללמוד ואוהב ללמד.

רחוב רבי מאיר 8, דירה 1

בית. לא צריך הסבר. על שמואל הנביא נאמר שהיה סובב בכל הארץ ומשתף את האנשים בתורתו. אבל בסוף תמיד חזר הביתה: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו".
כשיש בית אפשר לנדוד ביתר קלות.
זכיתי שבשנים האחרונות גם ההורים עברו לגור בצמוד אלינו. גם הילדים כבר בונים את ביתם בסמוך והנכדים באים בטבעיות הביתה. תחושה של שייכות עמוקה למקום שמקבל לתוכו ארבעה דורות של חיים בירושלים.

מי עוד בחר בבית שלו? לחצו כאן.

רבי מאיר2.jpg

טיילת ארמון הנציב

אני עומד שם ומבטי יורד למדרון לכיוון הסילוואן ועיר דוד ומשם המבט נמשך כלפי מעלה אל הר הבית.
קשור בטבור למקום הזה, הכל כך קטן וכל כך טעון.
מתפלל משם שנמצא את הדרך לחיות בשלום כאן, בעיר שבלבה חומה.
מאמין שיש במקום הזה פוטנציאל אנרגטי לחבר שמים לארץ.

הטיילת1.jpg

הר הרצל

ירושלמים מלאה במקומות קדושים. בקוטב של הר הבית עומד הר הרצל. שניהם מקודשים, ושניהם יוצרים את השלם.
שמעתי פעם בשמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת קול תורה בבית וגן: "למה אנשים נוסעים כל כך רחוק להשתטח על קברי צדיקים? כאן, ממש ליד הבית, יש לנו הר עם קברי אלפי צדיקים".
כשאני עומד בצפירת יום הזיכרון בהר הרצל, עטוף בכל בני המשפחה והחברים של בני כל המלחמות, אני חש בעוצמה את משמעות היותנו עם אחד.

מי עוד בחר בהר הרצל? לחצו כאן וכאן.

הר הרצל

פארק המסילה

המסילה הכניסה לחיים העירוניים שלנו משהו חדש. תחושה של חופש ושמחה. מחוץ לאבנים ומחוץ לגדרות. יש במסילה משהו שמרחיב את הלב ומשחרר. אולי זה קצת תל אביב בלב ירושלים.
כשרוכבים, רצים או הולכים מעמק רפאים לכיוון גן החיות ועין לבן חוצים את בית צפפא. בימים לא מטורפים מדאגה אפשר לחוות את אווירת החופש ששוטפת גם את תושבי המקום. נשים וגברים משתלבים באווירת הבריאות של ההליכה ונושמים אוויר ירושלמי קצת יותר אופטימי.

מי עוד בחר בפארק המסילה? לחצו כאן.

פארק המסילה.jpg

הקבר של אבא בהר המנוחות

סיפורו של אבא הוא סיפור של ילד שנקרע מילדותו המאושרת בפולין אל מציאות של טלטלת השואה והתקומה. הרגע שבו הכנסנו אותו לאדמת ירושלים היה רגע מטלטל. עמדנו שם, מול האדמה המכסה את הבור ושרנו לו:
"מקדש מלך עיר מלוכה קומי צאי מתוך ההפכה
רב לך שבת בעמק הבכא והוא יחמול עליך חמלה"
להיקבר באדמת ירושלים נראה בעיני כתקוות כל הדורות.

מי עוד בחר בקבר הוריו? לחצו כאן.

הר המנוחות

מודעות פרסומת

תגובה אחת »

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: